מה זה פורנו פמיניסטי?

כשמדברות על "פורנו פמיניסטי" לרוב מתבלבלות וחושבות שזה "פורנו רך", פורנו עבור נשים או פורנו לסביות. סקירת הספרות נועדה לעשות קצת סדר.

במשך שנים האקדמיה דנה בנוגע למוסריותה של הפורנוגרפיה, השפעותיה על תפיסות נשים, מיניות ומגדר והנזקים הנובעים ממנה. קוראים לוויכוח הזה "מלחמות הסקס הפמיניסטיות" (feminist sex–wars), ושווה לקרוא על זה עוד בספרות כי זה ויכוח מרתק. אבל בקיצור נמרץ, בניגוד למה שכולם חושבים, לפמיניזם יש שתי דעות על פורנוגרפיה: המחנה ה"אנטי־פורנוגרפי" והמחנה ה"אנטי־אנטי־פורנוגרפי" או בשמותיו "פרו סקס" או "סקס פוזיטיב".

המחנה האנטי־פורנוגרפי צמח מתוך מאבקים קודמים נגד אלימות כלפי נשים, ובייחוד נגד אונס. הדיון באונס ובאלימות מינית עורר את השאלה כיצד מיוצר האקלים החברתי שאחראי לאלימות כלפי נשים. התשובות התמקדו במדיה ובעיקר בפורנוגרפיה. אחת ממובילות המאבק האנטי־פורנוגרפי היא קתרין מקינון, פרופסור למשפטים, הטוענת שפורנוגרפיה מציגה נשים באופן מובהק ככלי שרת להנאתו המינית של הגבר ומהווה את ההתגלמות הקיצונית ביותר של תרבות ההחפצה. במילים פשוטות – המחנה האנטי־פורנוגרפי טוען כי האופן המעוות שאנחנו תופסים מיניות בחברה שלנו טמון בפורנוגרפיה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הייצור שלה. לתפיסתו, פורנוגרפיה היא בעצם זנות מצולמת ועצם הייצור שלה פוגע בנשים וגברים, ומדובר בתעשייה נצלנית.

מולן ניצבות המחנה ה"אנטי־אנטי־פורנוגרפי" (או "סקס פוזיטיב"), שלפיו הבעיה המרכזית ביותר בפורנוגרפיה היא שנשים מודרות מהעשייה שלה, ואם נשים היו מייצרות אותה אז התעשייה גם הייתה הומנית הרבה יותר – וגם התכנים. הן טוענות שכפי שהפורנוגרפיה מחפיצה נשים היא יכולה להיות גם אמצעי לשינוי חברתי חיובי בכל הנוגע לתפיסת המיניות בחברה שלנו. המשמעות היא שאין להגביל ולמשטר את מיניות האדם ואין להגיד מה נחשב ל"סקס טוב" ו"סקס לא טוב" (נגיד ביחס לקהילה הלהט"בית, הבידיאסמית, הא־מונגמית ועוד), והיא בעיקר רואה במיניות משהו חיוני בחיינו שאסור שיהיה מקושר לבושה או לאשמה.

ואיך כל זה קשור לפורנו פמיניסטי?

מבחינה פרקטית, פורנו פמיניסטי הוא אחד מתוצריו של מחנה ה"סקס פוזיטיב", המנסה להביא לקדמת הבמה את תפיסת העולם שנשים הן סובייקט מיני, צרכניות של מיניות ובעלות סוכנות מינית.

כפי שציינתי קודם, פורנו פמיניסטי נתפס בדרך כלל כפורנו רך, ארוטיקה או פורנו המיועד עבור נשים בלבד. אבל בניגוד למה שחושבים, פורנו פמיניסטי מנסה לשנות את הייצוגים שאנחנו רגילים אליהם מפורנו מיינסטרים. הוא מיוצר באופן שונה ומציג תכנים שמטרתם לשנות את האופן שבו חשבנו על סקס עד עכשיו. לדבריה של אריקה לאסט (אחת היוצרות המרכזיות בתעשיית הפורנו הפמיניסטי), "הפורנו מלוכלך, הערכים נקיים". כלומר, הפורנו לא יהיה בהכרח עדין או רומנטי, וייתכן שיציג גם BDSM או סקס "קשוח וחזק", אבל כל היצירה שלו וכל החשיבה מאחוריו תהיה שונה.

זהו בעצם פורנו המנסה להפוך את המציאות לסקסית ואפילו לשפר את המציאות. יש הרבה אלמנטים בפורנו פמיניסטי ששונים בתכלית מפורנו מיינסטרים, כמו הצגה של תקשורת ביחסי מין (לפני, תוך כדי ואחרי האקט המיני), ייצוגים מגוונים ואחרים ממודל יופי, פרקטיקות מיניות שונות מ"התסריט המיני" הקבוע, משחק עם תפקידי המגדר הקבועים במיניות ועוד. את כל זה הן עושות תוך ניסיון לשמור על תעשייה הומנית שמכבדת את עובדיה, מספקת להם תנאי העסקה הוגנים, חותמת איתם על הסכמים וחוזים בנוגע לאקטים המיניים שהמשתתפים לוקחים בהם חלק, מחייבת בבדיקות תקופתיות של מחלות מין ומספקת תמיכה נפשית אם יש בכך צורך.

חשוב לי לציין שלא כל הפקות הפורנו הפמיניסטי פועלות בדיוק כך, אך יש רצון וכוונה שהתעשייה תהיה אנושית הרבה יותר. דוגמה נוספת לתעשיית פורנו דומה היא תעשיית ה"פורנו אינדי", שבה פעמים רבות יוצר הסרט הוא גם הבמאי, גם המפיק וגם השחקן, ועל כן מנטרל את יחסי הכוח בין השחקנים להפקה המאפיינים בדרך כלל סט צילומים.

בעיניי הדבר הכי משמעותי בתעשיות האלה (פורנו פמיניסטי, קווירי, אינדי) הוא התוכן השונה שהן מציגות – תוכן ששואף לשים את העונג במרכז ולהעצים את הצופה בו. אנחנו נראה שם אקטים מיניים מגוונים, לא ממוקדי חדירה או גמירה של הגבר. זוויות הצילום השונות ינסו לתפוס את כל הגוף והמכלול של האקט, ולא יתמקדו בכניסה ויציאה (בפמפום), ולהכניס הקשר אמיתי ומציאותי לאקט המיני שאפילו יהיה סקסי בעינינו. אריקה לאסט אפילו מבקשת מהצופים שלה להציע סצנות ותסריטים. תחשבו כמה זה יותר דמוקרטי מפורנו מיינסטרים, שאין לנו, הצופים, שליטה על התכנים שלו. בעצם יש מחשבה אידיאולוגית מאחורי הסרטים האלה, שמטרתם להרחיב ולגוון את מה שאנחנו חושבים על סקס.

מה הקאץ'? זה עולה כסף. אבל, אם נחשוב על זה לרגע, נבין שאנחנו משלמות על כל כך הרבה מוצרים בחיינו כשאנחנו רוצות לצרוך תכנים איכותיים, כמו נטפליקס, ספוטיפיי ומגזינים כאלה ואחרים. זו לא בושה לשלם על משהו שמסב לנו עונג, ממש כמו שנשלם על צעצוע מין חדש.

יחד עם זאת, חשוב להמשיך לגוון, ולא לצפות בפורנו בכל פעם שמאוננות או מאוננים. עלינו בעצם להרגיל את הגוף שלנו לכל מיני דרכים לענג את עצמנו. פורנו הוא כמו "פסט פוד": הוא מגיע מהר, זמין בכל רגע ומשביע את הצורך הרגעי שלנו, אבל לא בהכרח מזין אותנו בערכים תזונתיים טובים לגוף. תחשבו על ארוחה שבישלנו במו ידינו לעומת המבורגר וצ'יפס שבלסנו בן רגע. אנחנו נשבע בכל אחד מהמקרים האלה, אבל לא נרגיש אותו הדבר אחרי זה. אין בעיה לקצר תהליכים מדי פעם ולאכול פסט פוד, אבל לא כדאי שזו תהיה התזונה העיקרית שלנו. חשוב גם מדי פעם לענג את עצמנו במחשבה, דמיון, היכרות עם הגוף ועוד. ככה נשמור על תזונה מאוזנת.

אני מצרפת את האתר של פרסי הפורנו הפמיניסטי, שם תוכלו למצוא אתרי פורנו פמיניסטי, קווירי ואינדי ולראות למה אתן מתחברות (ממש עדיף על פני צריכת התוכן החינמי שקיים ברשת).